בית חב"ד פרדסיה

רח’ הנשיא 1
מרכז מסחרי צומת פרדסיה

א-ה 10.00-13.00

תמיד זמינים עבורכם גם בטלפון

סיפורים לחג

חיילי ניקולאי בתפילת נעילה

רבונו של עולם , עמך ישראל, עומדים בשעה זו ומבקשים מלפניך נחת מבנים, בריאות, אריכות ימים ופרנסה. האם אנו "חיילי ניקולאי" נבקש נחת מבנים? – הרי בנים אין לנו, הרי כולנו רווקים! הנבקש אריכות ימים? – הרי חיינו אינם חיים!..אם כן מה נבקש לעצמנו ? לעצמנו אנו אין לנו מה לבקש, ואנו מבקשים איפוא, רק בשביל, יתגדל ויתקדש שמיה רבא!

ה”כפרות” שהחזירו למוטב

התפילה מזכירה לנו, כי אפילו לאנשים שהם "יושבי חושך וצלמוות" במובן רוחני, יש תקווה כאשר הם מודעים למצבם, מעריכים נכונה את מעמדם וחוזרים בתשובה שלימה אל ה'. או אז מראה להם הקב"ה את חסדו, שאפילו אם יש להם ולו רק מלאך טוב אחד, שנוצר כתוצאה ממעשיהם הטובים, מיד פודה אותם הבורא מרדת שחת ומשיבם אליו..

"אתה הראת!"

החסיד שגמע שלוש כוסות י"ש בערב יום כיפור והפך את היום הקדוש ל… שמחת תורה

תשובה "חמה" ומתוקה

"היכולה תשובה להועיל גם לפושע כמוני?!" שאל בנימת לעג • "המקבל אתה עליך מיתה משונה זו?" – שאלו הרב • "כן, רבי, ובלבד שיתכפרו עוונותי"..

המחזור הפתוח

לפתע, פתח הנער היתום את המחזור וזעק: "הא לך, רבונו של עולם, כל המחזור כולו, ויהי רצון כאילו התפללתי כמו שצריך!"

כל-נדרי במשלט

לפתע נשמעה שריקת המפקד, אזעקה לפעילות. ’חמש דקות על הג’יפים!’. את המחזור הנחתי תחת מושב הנהג, ומיד פתחנו בדהרה דרומה

כל-נדרי' ביער

כשפקח את עיניו ראה מראה שלא שכח כל ימיו: שלושת הקצינים הקשוחים עמדו שפופים, בעיניים עצומות, והתייפחו כילדים

כש”יאשה” הפך לרב יעקב..

ישבתי על הכורסא בסלון הבית, ובמקום להרבות במלל, פיזמתי לעצמי באופן שגם הסובב ישמע, את אחד מניגוניו הידועים של רבנו הזקן בעל התניא – על המילים "אלי אתה ואודך". תוך כדי ’אמירת’ הניגון התרגשתי וזלגו עיניי דמעות. כשהרמתי את עפעפיי, הופתעתי לראות את אותו אדם כשהוא יושב מולי, וגם – בוכה…