חינוך

הוריי מאז שאני זוכרת את עצמי הורי לא הסתדרו.. ההורים פשוט רבים בלי סוף..

אין בני זוג שלא רבים לעיתים. השאלה היא איך (וכמה..) אנחנו רבים. כיצד נראית המריבה, ואיך היא מסתיימת. ובכל זאת, דווקא מכיוון שמריבות הן דבר נפוץ כל כך, הנה כמה עקרונות ומחשבות על מריבות, תקשורת, ושינוי.

ההתמודדויות בחיי היום יום גורמים לנו לעיתים להיהפך לשבלוניים ולעשייה חוזרת בלתי נשלטת. עלינו לצאת מן התיבה

לאלימות גוונים רבים. אך אלימות זו הינה אלימות פיזית. זו אלימות קשה אף יותר מן האלימות המילולית

כשמדובר בשכבת גיל הרך, הרי שכל התובנות משתנות. רמת הרגישות שואפת לגבהים ולעיתים אף השמים אינם גבול

ישנם תחומי עניין עליהם הוא ימתח קו ויקבע את דעתו עוד בטרם הוא ישמע על תכולתם, הוא ימהר לשלול עוד בטרם נפרשה בפניו היריעה על כל מרכיביה.

בחיי הרווקות ישנן הרבה פינות מעוגלות ומשויפות למשעי, אין כל חובת דיווח, הרשות נתונה והחנווני אינו רושם וכל הרוצה ליטול יבוא

שיחה בין שניים היודעים היטב את מעמדם ומכירים ביכולותיהם, תמיד תתנהל תוך מתן מקום של כבוד הדדי

לא מומלץ לנסות לשנות אף לא אחד ממחוללי הסערות, כל עוד התהליך אינו מגיע מהם עצמם. תהליך אמת מגיע מהקופסא פנימה

יש בני אדם המוכנים בשם הצדק האישי שלהם לרדוף עד חרמה את כל הבא במגע עמם ואין זה משנה כלל מהי מדת קרבתו אליהם, הם מוכנים לעגן את עשייתם באילנות גבוהים ולהגיע לשם הצורך אף עד משה רבנו ע"ה ובלבד שיוכלו להציג תימוכין לאופן ואופי התנהגותם