מודעות

כח הדיבור הוא מעין טעימה זוטא מהרוחניות והבלי גבול של הנפש שמצדה היא ללא כל הגדרות ומחוברת לכל הסובב אותה. יש בדיבור 'נגיעות קלות' של הכח הגרעיני והאטומי הקיים בנפש כחלק מהיותה בצלם אלוקים. ולכן יש משמעות רבה לצורת השימוש באנרגיה העצומה והמסוכנת כאחד.

ליל הסדר. השולחן ערוך בפאר והדר, גם ה'סדר' עצמו מתנהל לפרטיו, אך ישנו פרט חשוב שחסר מאד. איפה הוא קרבן הפסח?..

אחד מאמצעי המודיעין הבסיסיים היא מלאכת התצפיתנות. ברמת המקרו זה חיילות היושבות בעקשנות חיובית הראויה לצל"ש מול מסכי מחשב הסורקים כל פיסת קרקע ואמורים לזהות כל תנועה חשודה.. ומה ברמת המיקרו?

מובא בספר הזוהר הקדודש שבזקן מאירים י"ג מידות הרחמים, וזוהי מדריגה אלוקית נעלית מאוד שאיננה מוגבלת וממנה נמשך שפע רב לאדם..

המראה הסוריאליסטי של אוטוסטרדות ומחלפים מרכזיים הנעצרים מלכת לכבודו של טיל לא קרוא ולא רצוי, נהפכו להיות חלק מהסדר יום הכללי .. כוחו של הֵרגל.

בשבת הקרובה, יחול יום י"ח באלול, יום הולדתם של שני המאורות הגדולים – רבי ישראל בעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות, ואדמו"ר הזקן – רבי שניאור זלמן מליאדי, בעל ה'תניא' וה'שולחן ערוך', מייסד חסידות חב"ד. מה זה אומר לי?

דריכות. מילה בודדת זו כוללת בתוכה עולם ומלואו. זהו מושג מלא חיים, שבו כל האנרגיה שבאדם עירנית ועומדת היכון. במצב כזה האדם זמין ליכולות שליפה של כל כשרון ואופציה אפשרית, בכל נקודת זמן באופן מיידי, וללא צורך בחשיבה מיותרת ומסורבלת.

היכולת להיות ער ולשמש מקור של אור בלילה, לצעוד יחידי מול גל של התנגדות ורדיפות ולהישאר שפל ברך • מבט לדמות אביו של הרבי מליובאוויטש, הגאון המקובל רבי לוי-יצחק שניאורסאהן זצ"ל לאור פירוש מקורי ומפתיע בדברי חז"ל שבפרקי אבות

אדם הנושא ארגז כבד לביתו: אם אין לו שום מושג על תכולתו, ייתכן שיתעייף מיד ויתלונן על המשימה שהוטלה עליו. אך ברגע שיתברר לו, כי ארגז זה מלא אבנים טובות ומרגליות – לא רק שמשקל הארגז יהיה כמשקל נוצה, אלא שיבקש להטעין עליו ארגז נוסף…

בשעון החול השנתי נותרו עוד פחות משלושים גרגירים * האם בזמן כל-כך קצר נצליח לתקן את כל השנה * הלחץ רק מאתגר אותנו לתור אחר בועה של שקט * אלול הוא אי של שפיות בתוך סערות החיים * מאמר מאלף המציג את חודש אלול כ’מרחב מוגן’ וכ’עיר מקלט’ לנפש הצמאה לשינוי